כנראה שקריאה ספרותית עוזרת

- In my whole life, I have known no wise people (over a broad subject matter area) who didn’t read all the time – none, zero. (— Charlie Munger)

השנה אני סוגר בערך 13 שנה של השקעות בשוק ההון. התוצאות איך לומר- לא ממש משכנעות. זה לא שהרווחתי שכולם הרוויחו והפסדתי שכולם הפסידו. ההפך, הוא הנכון, הרווחתי שכולם הפסידו וההפך. תמיד אהבתי לקנות בזול, אבל אף פעם לא ידעתי למכור בזמן. בפעם היחידה שמכרתי בזמן עשיתי הון, ואז הפסדתי אותו בגדול באגרות חוב של דלק נדלן, אולימפיה ודוראה.

לפני שנתיים בערך החלטתי לקחת את העניין לידיים, הפסקתי לקרוא עיתונים כלכליים (הייתי מנוי לכמה), התחלתי לקרוא ספרות כלכלית (רשימת ספרים בהמשך), ולקחתי הפסקה מסוימת מפעילות מאסיבית. התחלתי לפעול מעט בשוק ההון.

ואיך שאני לא הופך את זה, עברתי את השיעור הראשון שלי ב6 החודשים האחרונים. לא מכרתי שכולם מכרו, לא נבהלתי, נצמדתי לדעה שלי על המניות שלי, מיצעתי השקעות שהיו בהפסדים כי האמנתי במניה, וגם- למדתי את השיעור מההשקעות האלו. כמובן שאני מדבר על השקעות בתחום הנפט. מניות כמו SDRL RIG PBR- הפכו להיות החשיפה לא הגיונית בתיק שלי- 50%.

לא רציתי את זה אבל זה נבע מחשיפה לא נכונה מלכתחילה. טעות שלי.

הבעיה עם ספרות כלכלית היא שאתה צריך להטמיע אותה בהשקעות שלך, אתה מאמין שזה באמת מה שבן גראהאם התכוון. אני בטוח שטעיתי. (זה יכול להיות כל גורו שתחפצו)

בשנתיים האחרונות קראתי הרבה: ביוגרפיה של וורן באפט, המשקיע הנבון אני קורא פעם החצי שנה, הברבור השחור, ספריו של דן אריאלי, לחשוב לאט לחשוב מהר של כהנמן, כלכלת משבר של רוביני, common stocks and uncommon profit של פישר, וספר אחד שאני מצטער שקראתי היה One up on wall street של פיטר לינץ. פשוט כי זה בלתי אפשרי וגרם לי לעשות פעולות מסוכנות בבורסה. התחלתי לקרוא את ספריו של צ'רלי מאנגר. (כן, הוא המרק ביניהם)

חשוב לזכור שיש ספרים שנרשמו בתקופות טובות מאוד של הבורסות לפני שנות ה-2000, פיטר לינץ לדוגמא היה שם. ואז ככל הנראה הרווחים של החברות צמחו מהר, רציף והרבה. כמו שבפט אמר באירוע ב- Sun Valley בתחילת שנות ה2000: "אם הייתי צריך לשער מה יהיה התשואה הממוצעת בשנים הבאות, הייתי הולך על 6% בשנה". וזה בעת שמניות הטכונולוגיה טסו. האמת איתו, ב10 שים האחרונות הממוצע היה 7%. לא רע, אבל ריאלי יותר למאזין מה12% ומעלה שפיטר לינץ חושב שאתה יכול לעשות.

אז מה הטעויות שנמנעתי מהן?

- לא מכרתי נייר בהפסד: זה כי היה לי איזה instrisic value לגבי חברות שהחזקתי. רוצה להגיד- היה לי ברור שפספסתי בענק, אבל ידעתי שאין סיבה למכור במינוס 30% ויותר, ייקח זמן אולי הרבה מאוד זמן, אפסיד ריבית בדרך אם זה היה מושקע בריבית חסרת סיכון ואת הדיבידנדים שהופסקו בחברות הספציפיות אבל אני לא אמכור. לאורך הדרך ידיעתי שהנייר שווה הרבה יותר מהשווי בשוק.

- לא הפסקתי להשקיע, בדר"כ, שאני חוטף מכה אדירה בתיק, אני מרגיש מנוטרל, הרגש משתלט על הרציונאל. זה לא קרה הפעם. עם המזומן שהיה לי קניתי בכמויות גדולות אגחים של כלכלית ירושלים (חלקם כבר נמכרו ברווח של 20%), ומירלנד, אינטרנט זהב (כבר נמכר ברווח של 25%), ההשקעות האלו הניבו לי רווחים בשעה שהפסדתי סכום גדול על הנייר, זה לא רק עזר עזר לי להשיאר חיובי מנטאלית, אלא השווי של התיק החל לטפס.

- המשכתי לקרוא את הדו"חות הכספיים של החברות. לא התייאשתי. ידעתי שטעיתי אבל זכרתי מראש מה התכנית.

- מכרתי בהפסד לצורך מס וקניתי חזרה. (חלק מכמות המניות הכוללת)

אין סיכוי שההתנהגויות האלו היו מתרחשות בשנים קודמות. ואין סיכוי גם שהיתי מבצע אותם אלמלא קראתי את הספרים שקראתי. שימו לב שרוב הספרים לא נוגעים ל"איך לעשות מיליון" אלא יותר על רציונאליזציה והתנהגויות של בני אנוש. בן גראהאם היה רציונאל לגמרי, באפט אומר לך שאם אתה לא יודע תשקיע במדד, מאנגר אומר לך שתשקיע בחברה שגם טיפש יכול לנהל אותה והיא תמשיך להרוויח, כי זה בסוף מה שיקרה. פיליפ פישר אומר לך שאם אין לך יתרון בשוק כדוגמאת scuttlebut - פשוט אל. כהנמן אומר לך שיש מקרים שאנחנו קונים מניות בכלל השם שלהן ואריאלי מסביר שאנחנו בכלל לא בכיוון של מה שאנחנו חושבים את עצמנו.

אם תשאלו את דעתי, ספרות עוזרת.

לא אנליסטים, לא מחקרי שוק המטבע העולמי. ספרות.