הסיבה שקניתי "ברקשייר האת'וואי"

"אני משקיע עצמאי", "אני משקיע במה שאני מבין", "חבר שלי עושה יופי של כסף בבורסה".

אם ככה, איך זה שלפי מחקר שערכו ב"בלקרוק", נמצא כי המשקיע העצמאי הממוצע מרוויח רק 2% בשנה?

קשה לענות על שאלה סטטיסטית כשאנחנו בכלל לא מכירים את התצפיות במדגם, אבל דבר אחד בטוח. טובים אין הרבה. בספרו של אלן גרינספאן, "עידן התהפוכות", הוא רושם כך: "אני המום ומזועזע... המשבר שפרץ שונה מכל מה שראיתי בחיי."

אנחנו לא רואים טוב. אנחנו מפוזרים מדי, אולי אדישים מדי, אולי מאמינים יותר מדי בעצמנו.

אנחנו נשענים על רגעים בודדים שבהם אנחנו טובים, אבל בסופו של יום אנחנו תמיד "נתכנס לממוצע", כפי שמציג דניאל כהנמן בספרו "Thinking, fast and slow".

5 חודשים בתוך 2015 והתשואה שלי עומדת על 16%. על הנייר כמובן. למדתי להילחם עם כל רגש שלי למכור ולקנות מהר, למכור בסערה, או לקנות מעיתון.

נכון להיום לפני כל קנייה אני משקיע לפחות 5-7 שעות בקריאת דו"חות ועוד כמה ימים בחשיבה נוספת על רעיון ההשקעה, להאט את ההתלהבות.

אני רוצה לראות את BRK.B בתיק כל פעם שאני נכנס לתיק (וזה קורה פעם ביומיים בערך) אני רוצה לראות ולזכור כל פעם מחדש איך סכום שמושקע בחוכמה מצטבר אט אט לפלא כלכלי.

בברקשייר האת'וואי לא תשמעו על כותרות כמו "הרווח צנח כי" או "הרווח צמח ב40%", לרוב תשמעו (או כמוני, תקראו בדו"ח שלהם) על צמיחה של חד ספרתית או דו ספרתית נמוכה ברווח הנקי. אם תריצו דו"ח של הכנסות החברה אתם תראו סכומים ללא תנודות עצומים מעלה- מטה. אתב תרגישו שיש הנהלה באיזור.

בספרו של בן גראהאם, Security anlysls, בפרק שמדבר על intrinsic value, נאמר בפירוש שיכולות ההנהלה צריכות להילקח בחשבון במחיר. כבר היום יש לי 2 חברות שאני מת להיפטר מהמניות שלהן רק בגלל התנהלות שאני חושב ככזו שלא מטיבה עם בעלי המניות (ולאו דווקא מדובר על התנהלות של לחסוך בהוצאות או השקעה חזרה בחברה). אני מדבר על ניתוק מדהים מהמשקיעים ברמת התקשורת. אתה לא שומע מהם הרבה, אתה לא קורא מהם הרבה בדוחות.

--

אני כן חושב ששילמתי מחיר גבוה. לפני שנה- שנתיים באפט עצמו טען שהמחיר שהוא חושב שהמניה צריכה להיסחר היא עד 20% גבוה מאותה רמת מחירים בשעתו, ככה שהיום אנחנו מעט מעבר לכך. לכן שמרתי על חשיפה נמוכה יחסית מכלל הפורטפוליו.

--

#BRKB #באפט #Securityanalysis #בןגראהאם