המשפט הכי טוב ששמעתי מצ'רלי מאנגר

...למי שלא יודע, מדובר ביד ימינו של וורן באפט.

כאשר נשאל במשבר הסאב פריים אם הוא מוטרד לגבי ירידה של 50% בשווי המניות של ברקשייר הוא ענה:

I think it’s in the nature of long term shareholding of the normal vicissitudes, of worldly outcomes, of markets that the long-term holder has his quoted value of his stocks go down by say 50%. In fact you can argue that if you’re not willing to react with equanimity to a market price decline of 50% two or three times a century you’re not fit to be a common shareholder and you deserve the mediocre result you’re going to get compared to the people who do have the temperament, who can be more philosophical about these market fluctuations.”

אם ככה, אני מרשה לעצמי לקחת את זה עמוק יותר. להבין שכל השקעה שלי יכולה לרדת 50%. זו תפיסה שאני נכנס איתה להשקעה, וזה מכריח אותי לעשות בדיקה כל כך מעמיקה לחברה שבמידה והיא אכן יורדת- אז אני קונה עוד. ואני בא עם מלא סבלנות, עם אמונה שזה יקרה. יכול להיות שאני יטעה. אני מבין מלכתחילה שזו הדרישה להצלחה - להיות חזק אמוציונאלית, מנטאלית, ומה לא.

הסיפור של PBR ממחיש את זה טוב:

את המניות קניתי ב2014 בסבביבות 11 דולר למניה.

במהרה עלו ל20 דולר למניה.

ואז המניה קרסה ל3.

ומאז חזרה ל12.

הכרתי את הדו"חות- ידעתי שהיא אמנם תשרוד והמחיר יעלה אבל שאני כבר לא מעוניין להיות שם, שבכלל אני מעוניין לוותר על החזקות שקשורות לסחורות מעתה ואילך.

מכרתי ב12 דולר למניה. החזקתי מעמד במשך תקופה ארוכה הפסד של 70% בתיק. בעבר לא היה סיכוי שהייתי שורד את זה. היום אני מוכן שנייר "ילך לישון" אצלי בתיק עד שיבוא זמנו. אם יש משהו שלמדתי השנה זה שאני יותר לא מוכר בהפסד. אחת הטעויות הכי גדולות שלי היא שמכרתי בהפסדים בשנים עברו.

השנה מכרתי רק רווחים. קטנים או גדולים.

אפילו אפל הגדולה- הייתה תקופה ארוכה בהפסד של 20% וכשעשתה את המהלך האחרון שלה ועברתי להיות ברווח של 10% אמרתי לעצמי - זהו. הגיעה הזן למכור רווח כזה בחצי שנה.

זו תשואה יפה במונחים שנתיים.

יש עוד הרבה ללמוד מהחכמים באמת אבל צ'רלי הוא מיוחד במינו.